פעילות גופנית ככלי לטיפול באסתמה

A woman who have a asthme crisis outside

מאת ד"ר צחי לוטם ודפנה סלוצקאי

האסתמה, כמה היא מפחידה ומעיקה כשהיא מופיעה.  היא טורדנית, לא מאפשרת לחמצן להכנס לגוף כמו שצריך. כל הציפצופים והשיעולים, כמה מועקה!

מהי אסתמה?

האם לכל אחד מאיתנו יש משהו כזה שתוקף אותנו והופך אותנו לחולי אסתמה?

אסתמה היא הפרעה כרונית דלקתית של דרכי הנשימה המתבטאת בדרך כלל בשיעול ,קוצר נשימה,וציפצופים..

כ5% מהאנשים מאובחנים כחולי אסתמה ומחקרים רבים הראו שהעצמת החולים באסתמה ומתן כלים בידיהם על הדרך הטיפולית, משפרת בצורה משמעותית את איכות חייהם.

הפחתת חרדה, יצירת סביבה תומכת ,מתן תוכנית טיפולית כתובה לטיפול מתמשך המבוסס על יעדים אובייקטיביים כתפקודי ריאות, זיהוי והמנעות מטריגרים לאסתמה מייצרים רמת תפקוד ואיכות חיים מרבית. אנו עושים זאת באמצעות גישת CIT.

לא רק תרופות

היום כבר יודעים שהטיפול התרופתי אינו מהווה פתרון יחיד לאסתמה, הוא מסייע בעת התקף אבל אם רוצים להמנע מהתקפים של קוצר נשימה, ציפצופים וכדומה מה עושים?

הסוד נמצא בפעילות הגופנית. ולהרבה הורים שאנו פוגשים זה כלל לא אינטואיטיבי.

בעבר, היו רופאים שהמליצו לאסתמטיים שלא לעסוק בפעילות גופנית, במחשבה שהיא עלולה להגביר את ההתקפים. היום כבר יודעים שזו טעות. יותר ויותר רופאים ואנשי מקצוע בכירים מבינים עד כמה חשובה הפעילות הגופנית לכולם, ועוד יותר לחולי אסתמה.

במחקרים שנערכו נמצא שפעילות גופנית מחזקת באופן מאוד משמעותי את דרכי הנשימה. המחקרים הרבים שעקבו אחרי ילדים ומבוגרים חולי אסתמה שעסקו בפעילות גופנית מצאו שיפור מהותי בחיזוק מערכת הנשימה, שהתבטא בעליה "במדד האיוורור לדקה".

מדד האיוורור לדקה הוא כמות האויר שעוברת בדרכי הנשימה בדקה. בנוסף המחקרים הדגימו חיזוק ביכולות הפיזיות של הנבחנים.

פעילות גופנית – התרופה הסודית שלנו לאסתמתיים

זו הסיבה שאנו ממליצים על פעילות גופנית בכל תוכנית טיפולית של מטופל המגיע אלינו לקליניקה עם אסתמה. היא מאד אפקטיבית לכל מטופל, בעיקר לילדים. הסיבה לכך שפעילות גופנית בילדים אסתמטיים חיונית היא שאצלם הריאות נמצאות בתהליכי התפתחות, ונמצא שהפעילות מהווה עבורם גורם מעודד ובונה לרקמת הריאה.

עוד כמה עובדות:

אצל אסתמטיים העוסקים בפעילות גופנית, בעיקר פעילות אירובית כמו שחיה, ריצה, הליכה ואופניים נמצא כי:

  1. הם השיגו הגדלת בטווח הזמן בין ההתקפים (קרי צמצום מספר ההתקפים לשנה)
  2. הם הגיעו לשליטה טובה בהרבה בעת התקף.
  3. המחלה הופיעה פחות אצל מי שהחל לעסוק בפעילות גופנית
  4. רמת חומרת ההתקף היתה נמוכה בהרבה לעומת הזמן שלא עסקו בפעילות גופנית.
סיפור:

בקבוצת שחייה שניהלה דפנה, שכללה כ 200 ילדים בגילאים שונים שעסקו בפעילות על פני השנה כולה, כולל בחורף. בקייץ הבריכה שקקה חיים ולקראת החורף פחתו הילדים:

"כשפניתי למשפחות הן שיתפו אותי בכך שהילדים מאוד חולים במהלך החורף. בכל שנה הם מאושפזים בבתי חולים עם התקפים של ברונכית ובעיות נשימה. הצעתי אליהם היתה שדווקא יאפשרו לילדים להמשיך את פעילות השחיה ולא יעשו הפסקה. הסברתי איך בעזרת האימונים של פעמיים בשבוע, יכולים הילדים להתחזק ולחזק את מערכת הנשימה שלהם מה שיכול להפחית את הסיכוי להתקפים בחורף. היה קשה לי לשכנע אותם, והם אמרו שיש להם כבר ניסיון רע. אבל בגלל שזו אני הם ינסו שוב.

באותו החורף הם נתנו לילדים לשחות. עם בוא האביב פנו אלי אותם הורים במבט מופתע. הם סיפרו לי שלראשונה עברו ילדיהם את החורף ללא אישפוזים, ללא בתי חולים וכמובן שצרכו פחות משאפים ותרופות".

אסתמה? יש דרכים להתמודד איתה!!!

מה מומלץ לעשות כשיש קשיי נשימה?

  • מומלץ ללכת לאבחן אצל רופא מומחה לריאות ונשימה.
  • כדאי לעבור בדיקת כשירות ותפקודי נשימה במאמץ (בהתאם להמלצת רופא).
  • מומלץ לבנות תוכנית טיפולית מותאמת אישית, שכוללת מרכיבים רבים, כולל פעילות לפי הגיל והמצב הגופני, אצל איש מקצוע.
  • ללמוד כיצד נושמים נכון.
  • להפוך את האימון הגופני לדרך חיים.

ד"ר צחי לוטם הוא רופא ילדים ומומחה ברפואת ריאות ילדים, דפנה סלוצקאי היא מטפלת רב תחומית, ושניהם צוות בכיר ושותפים בקליניקה פלוס

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים