מעברים ומשברים – טיפול בגישת CIT

בכל הזמן מתרחשים בחיינו שינויים, אנו עוברים בין עבודות ותפקידים, חווים שינויים עם הולדת ילדינו והתבגרותם ועד עזיבת הבית, ומביטים בהשתאות על העולם המשתנה בקצב גובר ומשנה גם את חיינו במקביל.

מאת ד"ר מיכל חמו לוטם

 

stressed man and lots of doors

 

ההבדל בין מעברים לשינויים

ויליאם ברידג'ס, מומחה לנושא מעברים והתחלות חדשות, מדגיש את ההבדל בין שינוי לבין מעבר. למרות שבחברה שלנו משתמשים במילים כמילים נרדפות, הוא מציע להפריד בין השינוי- המתייחס לארועים החיצוניים, (כגון שינוי במקום מגורים, מקום עבודה, מצב משפחתי) לבין המעבר- שהוא מציאת אני הפנימי מחודש והגדרה עצמית חדשה.

בספרו "מעברים" ברידג'ס מתייחס למעברים כאל תהליכים פנימיים עמוקים יותר, הטומנים בחובם הזדמנות. הרבה פעמים מעברים ממוסכים סביב שינוי חיצוני, לדוגמה עזיבת הבית, הולדת ילד, שינוי מקום עבודה, פרישה. לא בכל שינוי מתרחש גם מעבר פנימי, אולם חלק מהם הם הכסות החיצונית, ועין מנוסה של איש מקצוע יכולה לזהות כי מתחת לשינוי הזה מתרחש מעבר עמוק.

מה זה מעבר?

מעבר דורש וויתור על מה שכבר אינו מתאים, או אינו הולם את השלב אליו הגיע האדם. המעבר הוא תהליך, הכולל שלבים בדרך עד להתארגנות החדשה.

מעברים מתרחשים בין שלבים שונים בחיים, למשל המעבר של שלב עזיבת הבית וכניסה לחיים הבוגרים, או המעבר של אמצע החיים, בו הילדים עוזבים את הבית, וכמובן המעבר לפרישה והשלב של הזיקנה.

 

מודלים של מעברים, ולמה האדם מומשל לסרטן

מעברים ומשברים הם חלק ממהלך החיים הנורמאלי של כל אדם, וטומנים בחובם הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות.

כך למשל הפסיכולוג אריק אריקסון תאר כל שלב התפתחותי כדילמה היוצרת משבר שעל האדם להתמודד אתו. התמודדות מוצלחת מקדמת את האדם בהצלחה לשלב הבא, בעוד שהתמודדות בלתי מוצלחת מקבעת אותו ומשאירה בו מטענים בלתי פתורים הפוגמים באיכות חייו. אריקסון הרחיק מעבר לשלבי הינקות, הילדות וההתבגרות ופרש את הדילמות הניצבות בפנינו גם כבני אדם בוגרים.

גם במודל שלו (כמו גם בשיטות ותפיסות אחרות) מעברים ומשברים הם חלק ממהלך החיים הנורמאלי של כל אדם, וטומנים בחובם הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות, או להתקבעות צער ודיכאון.

לרוב המעבר מתחיל בקושי ובצורך בהסתגלות, ומושלם במעבר מהכאב הסבל והמצוקה שבשלב המעבר דרך קבלה והשלמה, ועד לצמיחה והמשך התפתחות.

גייל שיהי, מחברת "מעברים" ממשילה את האדם לסרטן: "בעל חיים זה גדל תוך שהוא מפתח שורה של שריונים קשים המגנים עליו, ומשיר אותם מעליו בזה אחר זה. בכל פעם שהוא גדל ומתרחב מבפנים, הוא מוכרח להפטר מהשריון המגביל אותו. תקופת מה הוא נותר עירום ופגיע, עד שגדל השריון ומחליף את קודמו" /

מודלים שונים – קווים מקבילים

לפי התפיסת ההינדואיסטית אנו חווים 4 מעברים, משלב החניכות בילדות והנערות, לשלב בעל הבית בו אנו מפתחים משפחה וקריירה, דרך שלב 'שוכן היערות' המתחיל בערך בגיל בו ילדינו עוברים לשלב בעל הבית, ועד לשלב החכם והמורה בגיל הזיקנה. שלב המורה הוא השלב בו אנו מפויסים עם עצמנו, לא עסוקים יותר בשאלות המשמעות, ובשלים לחנוך את ילדינו נכדינו ובני האדם הצעירים בכלל.

באיזה שלב אתם מצויים?

גייל שיהי בספרה הידוע מחלקת את משברי הגיל לעשורים. לתפיסתה בכל עשור מתרחשת בחינה מחודשת של מקומנו בעולם וכן מול עצמנו.

אם נשווה את התפיסה ההינדואיסטית לתיאוריה של אריקסון הרי שלב בעל הבית במודל ההינדואיסטי , בו אתם עסוקים בקריירה, פרנסה משפחה, לאו דווקא בסדר הזה, אתם ניצבים מול שתי דילמות (לפי אריקסון):

  • אינטימיות לעומת בדידות, האם תצליחו לבנות מערכת יחסים עמוקה, משפחה, או תישארו בודדים.
  • פוריות לעומת קיפאון: האם תצליחו להיות פוריים, לבנות משפחה, להיות פוריים בעבודה ובקהילה שלכם, או שתיתקעו ותקפאו.
כמובן שכל אדם חווה תקיעות, כמו גם בדידות, לכן אני רואה בדילמות של אריסון לא מציאות דיכוטומית, אלא בעיקר הזמנה למחשבה היכן אתם מצויים כרגע. ובייחוד חשוב לי שתשאלו עצמכם האם אתם חווים משבר, או מתחתיו גם מעבר, והזמנה לצמיחה לשלב הבא.

שלב החכם ההינדואיסטי מקביל לשלב ההזדקנות של אריקסון, ששואל היכן אתם בדילמה בין תחושת 'אחדות האני' לעומת ייאוש. אדם שהצליח להגיע לתחושת 'אחדות האני' חווה את הגיל השלישי כגיל התבונה – שלם ומשלים עם חייו.

 

גישת CIT

פעמים רבות מגיעים אלינו אנשים שהמשבר אינו מתבטא בדיכאון, אלא בכאב פיזי לדוגמה. רק בהערכה ובתהליך הטיפולי מסתבר כי הסיבות לכאב מורכבות, וכוללות (מעבר לסיבות הפזיולוגיות) גם משבר, דיכאון וסטרס. מתח וסטרס הם גורמי תחלואה רציניים, ולכן משבר מתבטא פעמים רבות בסימפטומים גופניים כגון השמנה, כאבי גב ופרקים ואפילו מצבי חיים. מנסיוני פעמים רבות הביטויים הפיזיים מקדימים את הרגשי.

גישת CIT  מסתכלת עליכם כמכלול, כשלם, ועוזרת לכם להתחבר לעוצמות ולכוחות שלכם. אנו לא רואים אתכם רק כאדם במשבר או אישה בגיל המעבר או ילד עם מחלה. אנו מלווים אתכם עד שתשלימו את המעבר. אנו יודעים כי הכאב והמשבר יחלפו, ושהמצוקה תתפוגג, ולא רק שתחזרו לעצמכם, אלא שהזדמנויות חדשות יופיעו.

נכון האובדנים של החיים הם בלתי נמנעים, וכך גם הסבל והכאב. זו הסיבה שמשברים יכולים להיות קשים מאד, אבל בטיפול והתיחסות נכונה ורב מערכתית, להיבטים הרגשיים, התזונתיים, הגופניים – בסוף הכאב יש הזדמנות לצמיחה, ולרוב גם להתחדשות.

כי במובנים מסויימים הזמן העומד לרשותנו הוא מוגבל, אבל אינסופי כאחת.

זה תלוי בנו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים