אכילה רגשית או אכילה כפייתית – תיאור מקרה וכלים לטיפול

אכילה רגשית

ענבל, אשת קריירה מצליחה, הגיעה אלינו לקליניקה פלוס+ אחרי שלדבריה ירדה לאורך השנים יותר מ- 300 קילוגרם בלמעלה מ-20 דיאטות.

"בכל פעם אני מסיימת את הדיאטה עם הרגשה שזהו, לעולם לא אשמין יותר, ואז אני חוזרת לאכול. זו ממש התמכרות, נכנסות לתוכי כמויות אדירות של אוכל, לרוב שוקולדים, ועד שאני לא מפוצצת – אני לא מפסיקה. זה כאילו איבדתי שליטה. לא הייתי מגיעה אליכם אלמלא התחלתי לראות את הבן שלי זולל בהיחבא שוקולדים, מסתיר את האריזות בארון או מתחת למזרון".

מאת: יעל שיינפלד וד"ר מיכל חמו לוטם

אכילה כפייתית היא אחת מהפרעות האכילה הפחות מוכרות. ישנם הרבה אנשים שאוכלים יותר מידי, ועוד יותר הרבה אנשים שמגיעים למצב של עודף  משקל, ואפילו עודף משקל קיצוני. כמובן שלא כולם סובלים מהפרעת אכילה כפייתית.

הגדרת אכילה כפייתית:

כמו אצל ענבל – אנשים הסובלים מאכילה כפייתית נוטים לאכילה מרובה ובלא שליטה, הגורמת, כמובן, לעלייה משמעותית במשקל.

הם מתארים את האכילה כבלתי נשלטת, ולעיתים אף בלתי רצונית, חשים מצוקה ואי שקט, כשהדרך היחידה להרגיע אותם, באופן זמני כמובן, היא האכילה.

"אני ממש מרגישה בהתקף, דוחסת לגופי כמויות אדירות של שוקולדים בלי הכרה", היא סיפרה לנו ודמעות בעיניה.

"וההתקף הזה יכול להיות של סוגים שונים של אוכל, הרבה מעבר לנקודת השובע".

אם זה נשמע לכם כמו בולימיה אתם צודקים, אך יש הבדל גדול. האכלנים הכפייתים לא חשים צורך לטהר את גופם ולהפטר מכמויות האוכל שדחסו לתוכו בהקאה. בניגוד לסובלים מבולימיה, התקף הזלילה אינו מלווה בהקאות וודאי ללא מאפיינים של אנורקסיה בולימיה, הכוללת גם ניסיונות חוזרים וקיצוניים לרדת במשקל.

לשאלון בחן את עצמך "האם אני אכלנית כפייתית".

"מה הכי מציק לך?"

שאלנו את ענבל.

לך, באופן אישי, לא לגבי הילד.

"אני לא יכולה לסבול את תחושת חוסר השליטה. אני מובילה כל כך הרבה דברים, וזה משפיל אותי שאני לא שולטת באכילה שלי"

הרקע

הפרעת אכילה כפייתית נובעת מחוסר יכולת להתמודד עם רגשות קשים. האוכל הופך להיות אמצעי התמודדות עם כל תחושה של חוסר נוחות, והרגיעה היחידה יכולה להיות מושגת כשהגוף מפוצץ בכמויות של מזון.

הגורמים לאכילה כפייתית:

אכילה כפייתית נובעת משילוב של גורמים, לכן היא מתאימה לטיפול בגישת CIT. בין הגורמים הללו ניתן למנות:

  1. רגשי: הדחף הבלתי נשלט לאכול מתעורר בתגובה לתחושת מצוקה וחוסר אונים מול רגשות כמו כעס, חרדה, מתח, תסכול, אשמה ועוד – מצוקה שנובעת פעמים רבות מביקורת עצמית גבוהה ביחס למצב הרגשי, שלא מאפשרת "לעכל" את הרגשות עד הסוף ולהתמודד איתם באופן בריא ומקדם.
  2. פיזיולוגי: האוכל עשוי לשמש אמצעי לוויסות והרגעה של תחושות מציפות  אצל אנשים בעלי רגישות מוגברת הסובלים מקושי בוויסות תחושתי, או אנשים בעליי נטייה גנטית לפיתוח הפרעות אובססיביות, היכולות להתבטא גם באכילה כפייתית.
  3. סביבתי- תרבותי: תרבות השפע מציבה בפנינו אתגר גדול של התמודדות עם אינסוף גירויים ופיתויים שמציפים אותנו מכל עבר. סגנון החיים בעידן זה, המאופיין בקצב מהיר, בפתרונות "אינסטנט", בעודף הישגיות ובתקשורת וירטואלית, לא לוקח בחשבון את הקצב הטבעי והבריא שלנו, את הצורך הבסיסי שלנו בתנועה, במגע ובכלל בהטענות רגשית חיובית. האוכל משמש גורם מנחם, מפצה ומחבר במקומות בהם אנחנו לא מצליחים למצוא מענה אמיתי לצרכים אלו.

האכילה הכפייתית היא מעגל קסמים שלילי המזין את עצמו. תוצאות האכילה מביאות אמנם לרגיעה, אך היא מאוד זמנית, והולכת ומתקצרת מהתקף להתקף. האכילה מביאה לרגשות קשים וכמובן להשמנה. האכילה וההשמנה גם יחד מביאות לירידה במצב הרוח, בתחושת הערך העצמי והשליטה העצמית. חוסר השליטה וההשמנה גורמים לתחושות אשמה קשה, ולעיתים גם לדיכאון וחרדה נוספת, אשר מעוררת את כל הגלגל מהתחלה. והללו מגבירות ומחריפות עוד יותר את הבעיה וחוזר חלילה.

טיפול

הטיפול באכילה כפייתית דורש התייחסות למאפיינים רגשיים, פיזיולוגים ותזונתיים.

  1. במישור הגופני – פזיולוגי לאכילה הכפייתית יכולות להיות השלכות בריאותיות קשות כגון סוכרת, כולסטרול, קוצר נשימה, בעיות הורמונליות שעשויות לפגוע בפריון, קושי בהליכה, עייפות ועוד. לכן, יש צורך לשלוט (גם אם באופן חיצוני בשלב הראשון) באכילת היתר, ולדאוג למטופל לתפריט מאוזן ובריא, ולספק לו אמצעים לשלוט בדחף לאכול. לעיתים במקרים קיצוניים יש אפשרות להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה, על מנת לעזור בהתקפים ולהוריד את האובססיביות שבאכילה.
  2. בנוסף חשוב מאד שהטיפול יהיה מלווה בתהליך רגשי, שמטרתו לתת למטופל מקום בו יוכל לזהות את המצוקה הנפשית שהביאה מלכתחילה לפנייה לנחמה שבאוכל. לאחר מכן, יש למצוא דרכי התמודדות יעילות יותר לאותן מצוקות, שאינן פוגעות בבריאותו ובתפקודו של החולה.
  3. ואחרון חביב – אכילה כזו נוטה להיות משפחתית, ויש צורך לאבחן האם יש בני משפחה נוספים הלוקים בבעיה, ולתת להורים כלים לתמוך בילדיהם ולהקטין את חומרת הבעיה בעתיד.

ל – 8 כלים שיסייעו לכם במסע להתמודדות עם אכילה כפייתית או רגשית

עריכה מקצועית בתחום התזונה: חגית גרוס זילבר

יעל שיינפלד היא מטפלת בכירה בקליניקה פלוס

חגית גרוס זילבר היא דיאטנית קלינית ומטפלת בכירה בקליניקה פלוס

ד"ר מיכל חמו לוטם היא רופאת ילדים מומחית, ויזמית חברתית – עסקית.

המאמרים באתר אינם תחליף להערכה וטיפול רפואי

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים